איזו אולימפיאדה נפלאה לאחד הג'ודאים הטובים בתולדות המדינה. זכה לשאת את הדגל בטקס הפתיחה - וזו הייתה רק ההתחלה. בסיומו של יום קרבות מדהים פלצ'יק, שהגיע לפריז כבלתי מדורג, עמד על הפודיום כשעל צווארו מדליית ארד. הייתה זו המדליה האולימפית השנייה בקריירה שלו אחרי הקבוצתית שבה זכה בטוקיו, והוא הקדיש אותה למאמנו אורן סמדג'ה, שבנו עומר ז"ל נהרג בקרבות בעזה. החיבוק בין פלצ'יק לסמדג'ה רגע אחרי הבטחת המדליה היה אחד הרגעים העוצמתיים והמרגשים בתולדות הספורט הישראלי.

יומיים לאחר מכן ניצח פלצ'יק יריב מונגולי בסיבוב הראשון בתחרות הקבוצתית, אבל הנבחרת קיבלה בראש מצרפת (4:0) בשמינית הגמר עוד לפני שהייתה לו הזדמנות לעלות למזרן מול טדי רינר. אולי טוב שכך.