למרות השליטה המוחלטת בזירה הבינלאומית מאז 2008, ספרד הגדולה לא נהנתה מתדמית של נבחרת שמציתה את הדמיון. ההגנה הייתה נפלאה, אבל הטיקי-טאקה לא תמיד תורגם לשערים (במונדיאל 2010, למשל, היא כבשה רק שמונה שערים בשבעה משחקים בדרך לזכייה). גם ביורו 2012 המבקרים ציקצקו. עד לגמר. הספרדים הגיעו באותו יום בקייב לשיא שלא ניתן יהיה להתעלות עליו. בשלב הבתים הן נפרדו ב-1:1, אבל בגמר לה רוחה לא ריחמה על הסקוואדרה אזורה והציגה משחק כדורגל מושלם. התיאום, הביצוע, הטכניקה, החוכמה. וכל זה במערך 0-6-4, כלומר ללא חלוץ טבעי בהרכב ועם שישה קשרים. לא הייתה דרך להכניע את ספרד הזו. דויד סילבה, ג'ורדי אלבה, פרננדו טורס וחואן מאטה הבקיעו, ומאמן איטליה צ'זארה פראנדלי שילם על החילופים המוקדמים עם פציעה של תיאגו מוטה וחצי שעה אחרונה בעשרה שחקנים. עד כמה ההשפלה הייתה גדולה? מבין 38 כל גמרי היורו והמונדיאל ששוחקו אי פעם, זהו היחיד שנגמר בהפרש ארבעה שערים.