מלכי השערים: פרנץ בנה, דז'ה נובאק (הונגריה), צ'וס פרדה (ספרד) – 2 לכל אחד
על רגל אחת
גם הפעם טורניר המוקדמות היה נגוע בפוליטיקה (יוון נזרקה ממנו אחרי שסירבה לשחק נגד אלבניה), והעלייה הקלילה של ספרד איפשרה לאופ"א לתת לה צ'ופר בדמות האירוח. כמיטב המסורת של דיקטטורים במאה ה-20, הגנרל פרנקו שמח על ההזדמנות להציג לעולם את האימפריה שלו, וכמובן לדחוף את עצמו איפה שצריך. דנמרק, הונגריה והאלופה המכהנת בריה"מ השלימו את רביעיית המשתתפות.
שמח על ההזדמנות לדחוף את עצמו איפה שצריך. גנרליסימו פרנקו
רגע בלתי נשכח
אמרנו שלב יאשין הוא אגדה? אז אפילו לו היו מודלים לחיקוי. אולי כדי לערער את השוער הרוסי לפני הגמר, הספרדים דאגו שייפגש לפני המשחק עם ריקרדו סאמורה, כוכב שנות ה-20 וה-30 שהיה מושא ההערצה שלו (גם על שמו יש פרס בספרד, אגב). אז למה זה בלתי נשכח אם איש לא ממש חווה את זה? בחייאת, רק דמיינו את המפגש.
הגמר
כאמור, הנקמה המושלמת עמדה על הפרק, וספרד ניצלה את ההזדמנות עד הסוף כדי לסגור את הפינה מול ברית המועצות, פינה שנפתחה במוקדמות הטורניר הקודם. צ'וס פרדה (6) וגלימזיאן חוסיינוב (8) החליפו ביניהם שערים מהירים, וקרוב ל-80 אלף צופים בברנבאו נאלצו לחכות בסבלנות עד לנגיחה המנצחת של מרסלינו (84). פרנקו חגג ביציע, וניקיטה חרושצ'וב זעם על כך ששידרו את השמחה של הצ'ילבה בטלוויזיה הרוסית.
לואיס סוארס (ספרד). פחות מחודש אחרי שניצח עם אינטר את ריאל מדריד בגמר גביע אירופה לאלופות, הקשר המבריק היה המוח גם מאחורי הזכייה של הספרדים. זה לא הספיק לו כדי לזכות בפעם השנייה בכדור הזה, ובאותה שנה הוא הפסיד לדניס לאו ממנצ'סטר יונייטד.
.png)
