בניגוד לאלופה היוצאת צרפת שאפילו לא עברה את המוקדמות, אירלנד הופיעה לראשונה במעמד ולעולם לא תשכח את הניצחון 0:1 על היריבה המושבעת אנגליה במשחק הבכורה. חוץ מזה קיבלנו אפס כרטיסים אדומים, אפס פעמים 0:0, שיא ממוצע צופים שמחזיק מעמד עד היום, אלופה סקסית והשער הגדול בתולדות היורו. הספק נחמד, לא?
הכל היה יפה ביורו הזה
רגע בלתי נשכח
ההגבהה של ארנולד מיורן לא יצאה לו כמו שצריך, ראו את זה בשפת הגוף בשנייה שאחרי. היא הייתה אמורה ללכת למרכז הרחבה, אבל טסה קצת יותר מדי ימינה. מרקו ואן באסטן ראה את הכדור מרחף באוויר, ומאוחר יותר סיפר כי כבר התחיל להרגיש עייפות, אז פשוט החליט לבעוט מהאוויר וזהו, במקום לחשוב יותר מדי. הוולה הזה, מזווית בלתי אפשרית, הפך לאחד השערים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל.
ההגבהה הייתה עקומה מדי, הוולה היה מושלם מדי. הקסם של ואן באסטן
הגמר
המשחק באצטדיון האולימפי במינכן שילב בין שני אירועים היסטוריים: התואר הגדול הראשון והיחיד של מעצמת הכדורגל ההולנדית, ושירת הברבור של מעצמת הכדורגל הסובייטית רגע לפני פירוק ברית המועצות. השער ההוא של ואן באסטן הכריע את הסיפור, אבל עוד לפני כן קבע רוד חוליט 0:1 במחצית הראשונה עם נגיחה עוצמתית. מה שנשכח לגמרי זו התרומה של האנס ואן ברויקלן לניצחון: השוער ההולנדי גרם לפנדל שכמעט החזיר את היריבה למשחק, אבל גם הדף את הבעיטה של איגור בלאנוב. 14 שנה אחרי שהפסידה למערב גרמניה באותו אצטדיון בגמר המונדיאל ושברה למיליונים ברחבי העולם את הלב, סוף סוף הגיע הזמן של הולנד.
מרקו ואן באסטן (הולנד). לא רבים זוכרים, אבל ההולנדים דווקא לא נכנסו טוב ליורו הזה והפסידו 1:0 לבריה"מ במשחק הפתיחה. ואז החל המופע של מרקו: שלושער ב-1:3 מול אנגליה, שער ניצחון מתוק מול הגרמנים בדקה ה-88 של חצי הגמר (1:2) וכמובן שער הפלא בגמר. ואן באסטן זכה בכדור הזהב בסיום אותה שנה והקדים את חוליט, הקפטן שהיפנט את הקהל בזכות הטכניקה, האגרסיביות, הראסטות ושמחת חיים. פרנק רייקארד, אגב, דורג שלישי וסגר הרמטית פודיום הולנדי ממילאן.
.png)
