מלכי השערים: הנריק לארסן (דנמרק), קרל-היינץ רידלה (גרמניה),דניס ברגקאמפ (הולנד), תומאס ברולין (שבדיה) – 3 לכל אחד
על רגל אחת
זה היה יורו פוליטי במיוחד: גרמניה שאחרי נפילת החומה הופיעה כמדינה מאוחדת לראשונה מאז מלחמת העולם; ברית המועצות סיימה בראש הבית שלה במוקדמות, אבל בעקבות התפרקות הגוש הסובייטי הופיעה תחת השם הקליט "נבחרת חבר המדינות העצמאיות"; וכמובן, יוגוסלביה שכבר העפילה ליורו הורחקה בגלל המלחמה בבלקן, וסגניתה במוקדמות, דנמרק, קיבלה את הכרטיס במקומה פחות משבועיים לשריקת הפתיחה. אתם כבר יודעים איך זה נגמר.
עם נבחרת ישראל הוא חגג קצת פחות. נילסן וכריסטופטה
רגע בלתי נשכח
בפעם השנייה ברציפות התואר הולך למרקו ואן באסטן, אבל מכיוון אחר לגמרי: הסינדרלה דנמרק הגיעה לפנדלים מול הולנד בחצי הגמר אחרי 2:2 מעולה, ומבין עשר הבעיטות, היחידה שלא הפכה לשער הייתה זו של החלוץ ההולנדי, אותה הדף פטר שמייכל באחד מהרגעים המיתולוגיים שלו. כשקים כריסטופטה הבקיע בכדור האחרון, ההדיפה ההיא הפכה למקום בגמר.
עצר את ואן באסטן. שמייכל עם כריסטופטה (כן, שוב הוא)
הגמר
אלופת העולם גרמניה לא האמינה למזלה הטוב כשהולנד הודחה בחצי הגמר. היא הייתה אמורה לזכות בהליכה בטורניר הזה, אבל ריצ'רד מולר נילסן הכין את השחקנים שלו מצוין. הדנים הרגישו שאין להם מה להפסיד, והשער של יון ינסן בדקה ה-18 שינה לגמרי את המשחק והכניס את הגרמנים ללחץ. הם לא עברו את חומת שמייכל, וקים וילפורט (78) השלים ניצחון בדיוני. דנמרק הפכה לזוכה המפתיעה אי פעם, טייטל שבו החזיקה 12 שנה. ונילסן? בשנת 2000 הוא מונה לנבחרת ישראל. ספוילר: הוא לא זכה בעוד יורו.
בראיין לאודרופ (דנמרק). רק שני דנים נכללו בנבחרת הטורניר הרשמית – שמייכל ובראיין לאודרופ. שנה וחצי לפני היורו הוא ואחיו מיכאל פרשו מנבחרת דנמרק בגלל סכסוך עם נילסן, ורק הוא חזר בזמן עבור התואר, בטורניר מבריק בו אמנם לא הבקיע אבל זהר במרכז השדה.
.png)
